Time in the Journeys of the Age of Mitzvot – Alone and Together
בכל שיחה שלי עם ההורים המארגנים את פעילויות גיל המצוות, חשוב לי לציין את החשיבות של הזמן הפנוי של הילדים (ושל ההורים במהלך המסע).
אני מייעד לכך זמן שקבוע בתכנית מראש.
הזמן בו הילדים מבלים לבד יוצר דינמיקה מרתקת שמשפיעה על ההתנהגות שלהם, על הקשרים ביניהם, וגם על תחושת החוסן והשייכות שהם מפתחים במהלך המסע.
זמן לבד – מרחב לצמיחה אישית
כאשר הילדים זוכים לזמן לבד, קורה משהו מיוחד. בלי הסחות דעת, בלי מסכים, רק הם והמרחב.
בזמן הזה יש להם אפשרות לעסוק במלאכה או להיות האחד עם השני (זה לא זמן פלאפונים).
יש מי שמוצא בזה שקט והעמקה, ויש מי שזה סוחף לחוויה חברתית של משחק וזמן חברים.
לי כמדריך יש את ההזדמנות לשוחח איתם באופן אישי וכך נוצר קשר ייחודי שמאפשר להם לשתף ולחשוב על המשמעות של המסע עבורם.
כשאנחנו חוזרים לקבוצה, ללוח הזמנים ולפעילות, הדינמיקה משתנה.
המפגש עם החברים הופך לרגע של צחוק
שיתוף פעולה
תמיכה הדדית והתנסות משותפת באתגרים.
במהלך המסע אני דואג לייצר רגעים של שיתוף – אם זה במשימות קבוצתיות, בסיפורים מסביב למדורה, או פשוט בהליכה משותפת שבה מתפתחות שיחות טבעיות ועמוקות.
ברגעים האלה נוצרת תחושת שייכות, הילדים לומדים לראות את האחר, להרגיש חלק ממשהו גדול יותר ולבנות חוסן קבוצתי שילווה אותם גם מחוץ למסע.
השילוב בין הזמן לבד לזמן ביחד מתאפשר במסעות שלנו ונבנה עם הניסיון ועם הצורך שעלה ומוכיח את עצמו כל פעם מחדש.
